חביב ואח' נ' אלירן שמשון השכרת רכב בע"מ ואח'

פסק דין

לפני תביעה להחזר תשלומי פיצויים, אותם שילם התובע, לצד ג', בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים.

בעלי הדין בתיק יכונו להלן, בהתאמה להופעתם בכותרת לעיל – "התובע", "הנתבעת" ו- "הפניקס".

רקע עובדתי

בשלהי שנת 2005, היה התובע מעורב בתאונת דרכים, עת נהג ברכב ששכר מהנתבעת (להלן: "התאונה"). רכב זה היה מבוטח ע"י חברת הפניקס כנגד תביעות צד ג'. נהג הרכב צד ג', הררי מרדכי (להלן: "הררי"), הגיש תביעה בגין נזקיו, כנגד הנתבעת וכנגד חברת הפניקס, אשר התבררה בגדר בבית המשפט לתביעות קטנות בראשל"צ.

לתובע נשלחה באותו הליך הודעה לצד שלישי ע"י חברת הפניקס, שטענה כי אינו משתף עימה פעולה וכי סירב לשוחח עם נציגיה (נספח ג' להודעת התובעת מיום 29.7.09). התובע, ביקש שלא להופיע לדיון שהתקיים ביום 3.4.06, בקשתו נדחתה ע"י בית המשפט ולמרות זאת, לא התייצב לדיון במועד שנקבע. בדיון זה, אישר בית המשפט (כב' השופטת ש' בן שלמה), את הסדר הפשרה בין הנתבעת וחברת הפניקס לבין הררי וקבע כי עליהן לשלם להררי סך של 15,200 ₪ (להלן: "הסדר הפשרה הראשון").

עוד קבע בית המשפט, כי בשל אי התייצבות התובע (שהיה, כאמור, צד ג' בהליך הנ"ל), יהא הוא עצמו חייב בתשלום סכום הפשרה.

התובע הגיש מספר בקשות לביטול פסק דין זה, אולם בקשות אלה נדחו כולן. מסמך של חברת הפניקס מיום 4.6.08, המצורף כנספח לכתב התביעה שלפני, מלמד, כי התובע השלים בסופו של דבר עם פסק הדין שניתן והעביר 8 המחאות מעותדות לידי חברת הפניקס, ע"ס 1,425 ₪ כ"א, וזאת על מנת להסדיר את תשלום הסכום שנפסק לחובתו בפסק הדין הנ"ל.

דרישת התובע מהנתבעת להשבת סכום זה, היא הניצבת בבסיס התביעה שלפני.

הליך משפטי נוסף התנהל בגדר ת.א. 41581/06, בין התובע לנתבעת, ועניינו תביעת הנתבעת (התובעת שם) בגין חוב עבר של התובעת כלפיה בגין השימוש השוטף ברכב ששכר ממנה. יובהר, כי חברת הפניקס לא היתה צד בהליך נוסף זה.

במסגרת הליך נוסף זה, אשר התנהל בבימ"ש השלום בת"א, הגיעו הצדדים גם כן להסדר פשרה (להלן: "הסדר הפשרה השני"), אשר אושר ע"י כב' הרשם י' נמרודי ביום 7.10.08. בגדרו של הסדר פשרה זה נקבע, כי התובע יסדיר חובותיו נשוא ההליך כלפי הנתבעת, באופן ובסכומים אשר פורטו באותו הסדר פשרה, ובנוסף נקבע, בסעיף ז' להסדר, כדלקמן:

" על ב"כ המשיבה לערוך בדיקה באשר לטענת המבקש (התובע בתיק שלפני-ש.ג.א) לפיה תשלומים שהיו אמורים להיות משולמים ע"י המשיבה בגין תאונה שארעה (למעט דמי השתתפות עצמית) שולמו ו/או משולמים לחב' הפניקס ע"י המבקש עצמו. במידה שמדובר בחיוב שעל המשיבה היה לשלם, המשיבה תשלם את הכספים כאמור למבקש... במידה ולא יושבו כספים אל המבקש, יהיה רשאי המבקש להגיש תביעה כנגד המשיבה אך ורק ביחס לסוגיה זו.

הכספים הנדונים בסעיף ז' הנ"ל להסכם הפשרה השני לא הושבו לתובע מעולם, מכאן תביעתו שלפני.

טענות הצדדים

טענות התובע

התובע בתביעה שלפני, סומך את תביעתו על סעיף ז' הנ"ל להסכם הפשרה השני, אשר נכרת בין הצדדים. לטענתו, סכום הכסף, אשר שולם על-ידו לחב' הפניקס, בעקבות פסק דינה של כב' הש' בן שלמה, היה אמור להיות משולם ע"י הנתבעת ולפי האמור בסעיף ז' הנ"ל, הרי "שבמידה ולא יושבו כספים אל המבקש" רשאי הוא להגיש תביעה להשבתם, כפי שאכן עשה במסגרת ההליך הנוכחי.

טענות הנתבעת

לטענת הנתבעת, סכום הכסף, אותו שילם התובע לחברת הפניקס, שולם בהתאם לפסק דין חלוט של כב' השופטת בן שלמה, לאחר שמספר בקשות שהגיש התובע לביטולו נדחו. בנוסף, טוענת הנתבעת לחוסר יריבות בינה לבין התובע, שכן הסכומים הנדונים שולמו על-ידי התובע, אף לשיטתו, לחברת הפניקס ולא לידי הנתבעת, אשר לא קיבלה מהתובע כל תשלום שהוא בגין נזקי התאונה הנדונה בה היה מעורב עם מר הררי. משכך, אין לתובע כל עילת תביעה כנגד הנתבעת והיא אינה מחוייבת בהשבה או בתשלום כלשהו כלפיו.

דיון

פסק דינה של כב' הש' בן שלמה קובע, כי על התובע (צד ג' שם) לשלם את מלוא הפיצוי המוסכם בין חב' הביטוח והנתבעת לבין הררי. אמנם, התובע הגיש מספר בקשות לביטול פסק הדין אולם בקשות אלה נדחו ע"י בית המשפט. לפיכך, ומשלא הגיש התובע בקשת רשות ערעור על פסק דין זה, הרי שהפך לפסק דין חלוט, ורואים בתובע כמי שחייב בתשלום הפיצוי להררי.